ביום הכיפורים תשל"ד הסתובבו סגן מיל. חיים
(צ'צקי) חוצב ומיקה אשתו הצעירה ברחובות ירושלים וספגו אל קרבם את אווירת החג.
האזעקה תפסה אותם הרחק מביתם שבבאר שבע ובצום. צ'צקי הרגיש שאינו יכול להתעכב, לקח
את הרכב של חמיו, אסף עוד כמה חיילים מיחידתו, חטיבת השריון במילואים 679, וטס
לחטיבה על אזרחי. כשהגיע לימ"ח החל לזווד טנק אחרי טנק בעצמו. כשהגיעו ראשוני
החיילים כבר זיווד צ'צקי לבדו ארבעה טנקים.
ביומה השני של המלחמה הוטלה חטיבה 679 באחת אל מערכה
כבדה ונואשת. שלוש חטיבות שריון סוריות בתקן מלא שטפו את הגזרה הפרוצה של חטיבה
188 הסדירה, שנשחקה לחלוטין בגלי הפלישה הראשונים, בדרכן אל צומת נפח האסטרטגית.
מולם ניצבו שרידי חטיבה 188 וקרעי יחידות מילואים, מחלקה מפה ופלוגה משם. מאזן
הכוחות היה קטסטרופלי לרעת הבולמים. מח"ט 679, אל"מ (לימים אלוף) אורי
אור, תמרן בתבונה את כוחותיו המעטים במרחב ציר הנפט וצירי פלא וקטקומבה ואיגף את
חטיבות החוד הסוריות השועטות מערבה. צ'צקי וצוותו נשלחו למרחב שיפון-יוסיפון כדי
לדפוק את הטנקים של חטיבה 91 הסורית מאגפה הצפוני. בספרו "אלה האחים
שלי" מספר אורי אור כי לאחר כל טנק סורי שהשמיד נופף לו צ'צקי בהתלהבות בידו.
אבל כמה אפשר לפגוע במערכיה של חטיבת שריון שלמה, ולו מהאגף, מבלי שתתגלה לבסוף?
אור ניהל את הקרב הקשה במירוץ נגד הזמן מול השמש השוקעת כשהקשר שלו, נתן קפלן
ז"ל (שיפול מאוחר יותר בקרבות ההבקעה לגולן הסורי) נגע בכתפו והחווה בידו אל
הטנק הבוער של צ'צקי. המח"ט הבין מיד כי מפגיעה כזו לא נותרים בחיים.
כשחבר נהג הטנק ששרד אל כוחותינו, סיפר כי כלל לא הכיר
את צ'צקי, רק שמע ברשת הקשר הפנימית שקול המפקד התחלף - תוצאה של תופעה אופיינית
בקרבות הגבורה של השריון במלחמה, כאשר מפקדים שהטנק שלהם נפגע קפצו מיד לטנק אחר
והמשיכו בלחימה.
יחד עם צ'צקי נפלו הטען-קשר, אבי גריידי מרחובות, איש
עמל ורוח, והתותחן, שריאל בירנבוים מירושלים, בן ישיבת הסדר ועילוי בתלמודו.
לאחר מותו הועלה חיים חוצב "צ'צקי" לדרגת סרן
והוענק לו עיטור המופת:
"במלחמת יום הכיפורים שימש סרן חיים חוצב ז"ל
מפקד פלוגת טנקים בקרבות רמת הגולן. עם פרוץ המלחמה ארגן סרן חיים חוצב ז"ל
שמונה טנקים , ובכוח זה יצא ללחימה מול כוחות אויב עדיפים. ב- 7 באוקטובר 1973
במהלך הקרבות נפגע הטנק שלו. סרן חיים חוצב ז"ל עבר לטנק אחר. בקור רוח המשיך
בלחימה למרות שמרבית הטנקים שבפיקודו נפגעו והוא נותר עם שני טנקים בלבד מול כוחות
האויב שהמשיכו לתקוף מטווחים קצרים ביותר. סרן חיים חוצב ז"ל המשיך בלחימה עד
נפילתו. במעשיו אלה גילה סרן חיים חוצב ז"ל יוזמה, אומץ לב ודביקות במשימה
למופת".
כִּי רֵעוּת שֶׁכָּזֹאת לְעוֹלָם, לֹא תִּתֵּן אֶת לִבֵּנוּ
לִשְׁכֹּחַ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה