מעשה שהיה והגיעני מפי מילואימניק שאספתי לפני כמה שבועות
בצומת קצביה, והריני מביאו כאן כלשונו, בשינוי מתבקש של פרטים מזהים.
התגלגלו הדברים, שח לי המילואימניק, ובבלגן של ראשית המלחמה
נשלח גדוד החי"ר שלנו למגוון משימות הגנה, ראשית בגזרה הצפונית ואז גם בגזרות
נוספות. כל כמה ימים עברו למקום אחר, עד שיום אחד נחתה עלינו משימה בהולה היישר
מלמעלה: לרוץ להגן על בסיס מודיעין מסווג אי שם בלב המדבר, לא רחוק ממצפה רמון, אשר
מפקדו דיווח בקשר כי תוקפים אותו "טייסות שלמות של כטב"מים".
שלח אפוא הגדוד פלוגת לוחמים כדי להושיע את חיילי המודיעין
מפני הנחילים המעופפים העטים עליהם לכלותם. וירד הליל וייצא סרן פלד,
מ"פ החי"ר, עם רס"ן כצמן, מפקד בסיס המודיעין, לסיור תצפית רכוב
בגזרה. "הנה!", צרח כצמן חצי דקה לתוך הסיור, "הנה כטב"מ, פלד!
קדימה, תוריד אותו מהר לפני שייעלם לנו!". פלד סרק עם האמר"ל שלו את שמי
המדבר השחורים אך לא ראה דבר. "איפה למען השם אתה רואה כטב"ם,
כצמן?", שאל, מבליע חיוך קטן. "הנה, שם", צעק כצמן, "ממש שם,
מולך. היה שם אור קטן שזז מהר לכיווננו ואני ראיתי אותו במו עיניי ואני מבקש שתירה
עליו בזה הרגע ובלי ויכוחים. אגב, לדעתי ראיתי עוד אחד ממש לידו אז אולי כבר תוריד
אותם יחד".
פלד משך בכתפיו. "יכול להיות שפשוט ראית כוכבים,
כצמן?" הקשה. "שום כוכבים", פסק כצמן, "בפעם האחרונה שבדקתי,
כוכבים לא זזים במהירות ישר אליך. אלה כטב"מים בוודאות, ואני דורש שתוריד
אותם עכשיו, תיכף ומיד". פלד תלה בכצמן מבט לאה. "עם מה אתה רוצה שאוריד
אותם, כצמן", שאל, "עם התבור שלי?". "אדון פלד הנכבד!",
האדים כצמן, קם על רגליו ונופף באצבעו, "אני כשלעצמי אחראי על ענייני איסוף
מודיעין, ואם יורשה לי להעיד על עיסתי - אני גם עושה את זה לא רע בכלל. אתה, לעומת
זאת, נשלחת לפה כדי להוריד כטב"מים. אז במטותא ממך אל תשאל אותי איך להוריד
אותם, אלא פשוט תעשה את העבודה שלך וזהו תודה רבה".
פלד סב לאחור אל חייליו, אך הם רק בהו בו בחזרה, עייפים וקהי
חושים. "תגיד", שב ופנה לכצמן, "אני מניח שאם תקפו אתכם כל כך הרבה
כטב"מים - בטוח הספקתם לתעד כמה, לא?". "בוודאי", אמר כצמן,
"הכל מתועד. קח בחשבון שאלה תמונות באיכות נמוכה יחסית. הן צולמו בשעת בין
ערביים או בלילה, כי רק אז הם תוקפים. הם גם עפים מהר מאד כידוע וקשה לתפוס אותם
ברזולוציה גבוהה. אבל החומר הראייתי קיים, מנותח ומתויק, כי אצלנו במודעין עובדים
מסודר, ובעיקר", שילח רמז עבה כלפי פלד, "בעיקר לא מתחכמים ועושים פוזות
מול משימות שאנחנו מקבלים". "כמובן", אמר פלד, "כמובן. אז
עכשיו אנחנו נחזור לבסיס ואתה תעביר לי את כל התיעודים שלך ואני אבנה על בסיס
ניתוח הנתונים תוכנית הגנה מיטבית אל מול מכלול האיומים הקיימים בגזרה".
עוד באותו לילה העביר כצמן לפלד לא פחות מתשע תמונות, ואליהן
צירף פתק חמור סבר המבקש מפלד להניח על שולחנו תכנית הגנה מסודרת עד השעה עשר
בבוקר "ובסטנדרטים של החיל שלי ושל היחידה, שלי, בבקשה".
למחרת, בעשר בבוקר על השעון, קיבל כצמן מסרון מסודר מאד מפלד, בזו הלשון:
א. להלן התייחסותי לתמונות שהעברת אמש
תמונה #1: חסידה
תמונה #2: שני עגורים
תמונה #3: אור של אנטנת קשר
תמונה #4: מטוס אימונים מבסיס חה"א רמון, כנראה צוקית
תמונה #5: כתם על העדשה מצד ימין למעלה
תמונה #6: אף-16 מבסיס רמון
תמונה #7: נץ (או דיה שחורה, לא בטוח)
תמונה #8: אף-15 איי מבסיס רמון
תמונה#9: צבר נאה של כוכבים, להערכתי חלק מהדובה הגדולה אבל קשה לקבוע בוודאות
בגלל העיגולים האדומים שפיזרת על כל התמונה.
ב. יש לך שעתיים בדיוק להחליף את כל החיילים שלי בעמדות לפי
הסטנדרטים המחמירים של החיל שלך ושל היחידה שלך, היות ואנחנו מתחפפים מכאן בשעה
12:00 בצהריים עגול לפי הסטנדרטים של היחידה שלי.
ג. אם תעז לקרוא לנו שוב - אדווח עליך ישירות לקמ"ן
הפיקוד, שהוא במקרה גם גיסי
ד. בהצלחה.