הקפות שניות בויז׳ניץ. מתרגש לראות לראשונה את רבי ישראל הגר כאדמו״ר,
לובש באקישטע מוזהב - בגדי מלכות. מי שיודע מה עבר האדם הזה בחייו יבין לבד
מאיפה ההתרגשות. מי שלא יודע מוזמן לקרוא כאן.
אלפי חסידים רוקדים על הפארנצעס לצלילי ניגון חסידי הצמח
צדק. רבי ישראל לא מפסיק לעודד לרגע. ידיו עושות מלחמה. ניכר שחזותי החיצונית מבלבלת את
הויז׳ניצערז, אבל הם לא דוחקים אותי החוצה אלא להיפך, מצטופפים עוד קצת ועושים לי
מקום ואז גם תוקעים לי ביד ברכון עם כל השירים. לך תסביר להם שאתה מכיר את כולם. בסוף מתחילות לזרום השאלות. אל תחפשו תשובות מתוחכמות, אני עונה לכולם,
אני אוהב את הרבה שלכם וזהו, ויש לי יומולדת הלילה ומכל המקומות בעולם דווקא כאן
בא לי להיות.
שכניי לשורה מחייכים חיוך גדול. כולם, לא ממש מפתיע, מכירים את הגיס
או החתן או הבן דוד או השד יודע מה של השמש הראשי ומציעים בהתלהבות לסדר לי ברכה
אישית. עזבו, אני אומר להם, גם מקצה הפארנצעס אני מתברך יופי.
אחר כך אנחנו הולכים לקנות חלה טריה חמה מהתנור
וקיגעל עם מלפפון חמוץ ברבי עקיבא. יש יותר טוב מזה לפתוח שנה חדשה? ליד העגלה
המהבילה של החלות אני פוגש את החסיד שנתן לי את הברכון בטיש. "מזל טוב", הוא אומר לי
בביישנות, משתהה לרגע ואז מוסיף "ואני יודע למה באת".