והיה כמובן המורה לעברית. הוא נתן לנו לכתוב חיבור "מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול". אני ישבתי וחשבתי והתעצבנתי. לא ידעתי מה לכתוב.

אחר-כך כתבתי וכתבתי כאילו אחז אותי בולמוס. אני רוצה להיות גם עם שורשים וגם עם כנפיים, כתבתי. למה חייב אדם לוותר על השורשים אם ליבו חפץ בכנפיים?

השורשים מפסידים כל כך הרבה כשהם תקועים באדמה ואינם יכולים לרחף ולראות את נופו האדיר של העץ שהם חלק ממנו ואת היער הגדול שהעץ כולו הוא חלק ממנו.

והציפורים שעל העץ, שזכו ויש להן כנפיים, חסרות הן את האחיזה בקרקע. קיניהן תלויים בחסדיה של רוח סערה ובחוסנו של העץ שבסתר ענפיו הן חוסות.

כשאהיה גדול אני רוצה להיות אדם עם שורשים וכנפיים.

(אמנון שמוש, תמונות מבית הספר העממי)

יום רביעי, 5 בינואר 2022

מילואים, קו גולן, חורף 2022 - רכבת לילה לחיג'אז

עוד שכיית חמדה היסטורית מגזרת המילואים שלנו, גדוד "מגן הארץ" של חטיבה 8- חטיבת "הזקן", והפעם מראשית המאה ה-20.
במשולש הגבולות סוריה-ירדן-ישראל, בצמוד לתוואי הירמוך, עוברת מסילת הברזל של הרכבת החיג'אזית, פרויקט הנדסי אדיר ממדים שהגה והוציא לפועל הסולטן הטורקי עבדול חמיד השני בסיוע בעלי בריתו הגרמנים כדי לקשר בין חלקי האימפריה העותמנית וכדי לסייע לעולי הרגל המוסלמים להגיע למכה.

א. קצת מספרים:

1.9.1900 - תחילת הבנייה

1.9.1908  - חנוכת המסילה

16 מיליון דולר - תקציב

1300 ק"מ - אורך המסילה

1.05 מטר - רוחב המסילה

9500 - מספר החיילים הטורקים שהוכפפו לפרויקט (בפעם הבאה שאתם מתלוננים על עבודות רס"ר תחשבו עליהם).


ב. כמה עובדות ואנקדוטות היסטוריות
:

1. המסילה מעולם לא הגיעה למכה אלא רק למדינה שבחיג'אז (כיום ערב הסעודית). 400 ק"מ עמדו בינה לבין היעד המקורי, שנגנז עם הדחת הסולטן עבדול חמיד ב-1909.

2. הבדואים לאורך התוואי ניסו לחבל בבניית המסילה בכל הזדמנות מאחר והיא איימה ישירות על עסקי השיירות/פרוטקשן הענפים שלהם לאורך המדבר.

3. במלחמת העולם הראשונה השקיעו הבריטים מאמץ לחבל בפעילות הרכבת החיג'אזית, הן כדי לדפוק לצבא העותמני את קוי האספקה והן כדי לרתק יחידות טורקיות להגנה על תוואי המסילה (על חשבון החזית המתמוטטת בדרום).

4. שלוחה משמעותית של הרכבת החיג'אזית היא רכבת העמק שלנו (שחודשה למרבה השמחה לפני כחמש שנים). מאחר ומדובר היה בפרויקט בעל גוון מוסלמי ברור - לא היו מוסדות היישוב מעורבים בו כמעט בכלל, על אף שתרומתו לפיתוח הגליל היתה עצומה. בסוף נאסף בכל זאת סכום נאה של 500 לירות טורקיות לטובת המיזם, אך הטורקים סירבו להעבירו לתקציב הבנייה מאחר ו"לא יעלה על הדעת לקבל תרומות מיהודים כופרים עבור מפעל עליה לרגל מוסלמי". מאידך, למרבה חוסר ההפתעה, מיאנו להחזיר את הכסף. בסוף הושגה פשרה והסכום נתרם לטובת בית יתומים באיסטנבול.

5. בשל תשתית תקשורת פרימיטיבית אירעו לא אחת התנגשויות בין הרכבת החיג'אזית שנעה על ציר צפון-דרום, לבין רכבת העמק שנעה על ציר מערב-מזרח, חלקן גבו חיי אדם.

6. טייסים גרמנים מטייסת הבווארית ה-304 שהוכפפה לצבא העותמני חפצו באמצעי תחבורה יעיל מהעמק לחיפה ללא תלות ברכבת העמק, ובנו את קרון "אקספרס המרחצאות הפיניקי", קרון קל מבוסס מפרש (!!) שנע מערבה על תוואי המסילה בעזרת הרוחות המזרחיות. נותרה רק הבעיה כיצד לחזור מחיפה אל העמק. לצורך כך התקין המהנדס היהודי המִתְּעָתְּמֵן ברוך קטינקא מנוע של מטוס על "אקספרס המרחצאות הפיניקי", מה שאיפשר לו להגיע למהירות פנטסטית של 100 קמ"ש, שיא עולמי לקרון רכבת באותה תקופה.

7. בית ספר שדה קשת יהונתן מוציא סיורים אל מסילת הרכבת החיג'אזית בתיאום עם הצבא (מאחר ומדובר בשטח שמעבר לגדר הגבול).


בתמונה: מנהרת המסילה במשולש הגבולות
.

 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה