"תשעה
באב בבית הכנסת בפולין", לאופולד הורוביץ
פעם
חשקה נפשי לאכול שווארמה בעיה״ק באר שבע
זה היה יומיים לפחות לפני תשעת הימים, אבל בהתקרבי
ראיתי את הבעלבית ובנו סוגרים בבהילו ודחילו
אמרתי, מה?
אמרו ״התשעה ימים התשעה ימים״
אמרתי, אבל יש לפחות עוד יומיים אחים שלי
הביט הבן באביו
הביט האב בבנו
הביטו שניהם בי
הבטתי בצער על חלום השווארמה ההולך ונגוז לשווא, מנסה
ביני לביני לשמור על ערוץ חשאי של תקווה
חלפה דקה של מבוכה עדינה
ואז פנה האב לבנו ואמר ״יאללה שימי תן פה יד נקפל
השולחנות התשעה ימים התשעה ימים״
נצחו אראלים את המצוקים
ונשבה שומן הכבש
ולא נטרתי להם טינה על שלא קיבלו עדותי
ולא זו אף זו שנתרגשתי קמעה ואמרתי ראה רבש״ע ראה עד
כמה נזהרים בניך בכבודך ובכבוד מקדשך החרב
ומהון להון כבר הסכימה דעתי לדעתם
ותאוות הבשר סרה ממני כלא היתה
ונכנסתי למכולת הסמוכה והתקנתי לי סנביש גבינה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה