האחות ליונתן: באיזה יד אתה רוצה את הזריקה?
יונתן: ביד של אמא
נעמה: מה, המעדנים חלביים? שיט!
אבא: נעמלי, אני לא מרשה לומר את המילה הזאת!
נעמה: יופי, עכשיו גם מ"אנעים זמירות" אסור לנו לצטט...
אבא: נעמלי, אני לא מרשה לומר את המילה הזאת!
נעמה: יופי, עכשיו גם מ"אנעים זמירות" אסור לנו לצטט...
"אבא, אני הולך למלא לי עוד כוס בשְׁלוּקֶרִיָה (יונתן טובע
שם נאה לעמדה של מיכלי המיץ בבופה)
ינון: אמא אני לא רוצה להיות גדול.
אמא: למה, מתוקי?
ינון: כי אז אני לא אוכל לשתות שוקו עם קש!
אמא: למה, מתוקי?
ינון: כי אז אני לא אוכל לשתות שוקו עם קש!
נעמה: אמא, תכיני לי בבקשה כריך עם חומוס
אמא: בטח! למענך - עד חצי המלכות
נעמה: באמת? אז אפשר גם לא ללכת לבית ספר?
יונתן: אממממ, נעמה, נראה לי שזה שייך לחצי השני של המלכות...
אמא: בטח! למענך - עד חצי המלכות
נעמה: באמת? אז אפשר גם לא ללכת לבית ספר?
יונתן: אממממ, נעמה, נראה לי שזה שייך לחצי השני של המלכות...
אבא, שברנו שיא גינס!!" (יונתן על אודיה העשנים של מדורת שכבת
ב׳, ל"ג בעומר, חצות וחצי בלילה)
ינון: אבא, למה אתה שוב מתלבש אחרי הבריכה?
אבא: כי אני הולך לנחם אבלים
ינון: מה זה לנחם אבלים?
אבא: זה לבקר בבית של מישהו שנפטר, ועכשיו תעלה למיטה
ינון (נעלב): מה, בגלל שאתה הולך להיפגש עם חבר שלך שמת אז לא תבוא לישון איתי??
אבא: כי אני הולך לנחם אבלים
ינון: מה זה לנחם אבלים?
אבא: זה לבקר בבית של מישהו שנפטר, ועכשיו תעלה למיטה
ינון (נעלב): מה, בגלל שאתה הולך להיפגש עם חבר שלך שמת אז לא תבוא לישון איתי??
ינון: אמא, מתי בית המקדש יבנה?
אמא: כשיבוא המשיח
ינון: נו, אמא! באמת!!
אמא: כשיבוא המשיח
ינון: נו, אמא! באמת!!
יונתן (מביט בעגמומיות בצלחת שלו): טוב, נראה לי שאני הולך לאכול
סעודה מפסקת אצל סבא וסבתא...
(חוזר אחרי רבע שעה): וואי, איזה אוכל טעים היה שם!
אמא: באמת, מתוקי? יופי. שמחה שאהבת (מתכרכמת)
יונתן (מנסה לצאת מהפלונטר): אבל אמא, האוכל שלך עדיין הכי שווה כי הוא התאים בול לאבלות!
(חוזר אחרי רבע שעה): וואי, איזה אוכל טעים היה שם!
אמא: באמת, מתוקי? יופי. שמחה שאהבת (מתכרכמת)
יונתן (מנסה לצאת מהפלונטר): אבל אמא, האוכל שלך עדיין הכי שווה כי הוא התאים בול לאבלות!
ילדים מדהימים יש לכם. זכיתם וזכו
השבמחק