(קולורדו, יוטה, אריזונה, נבאדה)
קולורדו. אחחחחחחחחחח, קולורדו. אחרי השעמום היחסי של המישורים הגדולים - צפון מיזורי וקנזס - נראה כי הצייר הגדול החליט שבא לו להתפרע לגמרי: הרים מלבלבים עם פסגות מושלגות, נהרות הרריים שוצפים וגועשים, גבעות ירוקות עם עצים אדומים, גבעות אדומות עם עצים ירוקים, מנהרות חצובות לאורך מיילים שלמים בעובי המצוקים, בולדרים אדמדמים ענקיים תוחמים אגמים כחולים, יערות אינסופיים של עצי אורן בשלושה צבעים, שנראים כפקעות ענק של מחטים צפופים. ובינות לכל אלה - עיירות ציוריות עם סמטאות מתפתלות, עולות ויורדות.
חגית אמרה, ובצדק, כי היופי המהפנט של קולורדו נובע מזה שהיא מזכירה - יותר מכל מדינה אחרת שראינו כאן עד כה - את ישראל, גם מבחינת המגוון הנופי שבה וגם בכל הקשור לסוגי הנוף: ההרים ועצי האורן, המדבר הצהוב, הבולדרים והמצוקים החומים-אדומים לצד הירוק והמים.
1. שמורת הרי הרוקי הצליחה לעשות אולי את הבלתי ייאמן: לשמר - מבלי שאיש יצליח להרוס או לשנות - חלקת ארץ בראשיתית במלוא מובן המילה. הכבישים, ובייחוד שבילי העפר שלה, לקחו אותנו לקרבם של נופים מופלאים: פסגות מושלגות באמצע יולי, צוקי ענק, מפלים יורדים מרום ההרים מאות-מאות מטרים אל עמקים פראיים, איילי קורא (מוּסים), איילים וצבאים רועים למאותיהם באין מפריע על הגבעות. מראות שקשה להעביר במילים (אגב, מה שמגניב בקולורדו, הוא שהרים מושלגים מחכים לך גם בדרום המדינה. רק ששם נוסף להם עוד צ'ופר מיוחד: מעיינות חמים. מה אומר לכם, חברים: לשבת בטבור מעיין תרמי לוהט, לשאוף אויר פסגות צונן ולצפות בפסגות מושלגות ממרחק נגיעה... ה-ל-ל-ו-י-ה, בייבי!).
2. בפארק הלאומי של קולורדו מתפתלים קניוני ענק אדומים. על קרקעיתם
ניצבים עמודי סלע אדירים שנותרו לאחר שהמצוקים שעטפו אותם התפוררו במהלך השנים.
אבל החווייה מגיעה לשיא הגובה, לדעתי, כאשר נפתחים לפתע קירות המצוק של הקניון
ומבעדם נגלה עמק ירוק משובץ אגמים כחולים. הניגוד בין המדבר הפראי לבין העמק הפורה
שמאחוריו הוא מהמם חושים.
הקשתות של הפארק הלאומי ארצ'ס נוצרו גם הם מתהליכים של התפוררות
סלע. הזמן והמים עשו שמות נפלאות בסלעי יוטה וצרו בהן צורות מרהיבות עין. התהליך
הזה מגיע לשיא בפארק הלאומי ברייס, שם הפכה שכבת הסלע המקורית לעשרות אלפי אלפי
זקיפים ונטיפים היוצרים תבנית נוף שלא דומה לשום דבר אחר שראינו אי פעם.
הגראנד קניון הוא גם כן פלא טבע שפשוט אי אפשר להכניס למסגרת מצומצמת של מילים. נאמר זאת כך: קחו קניון קטן, תכניסו אותו לקניון קצת יותר גדול ואת שניהם לקניון שלישי גדול יותר. וכך שוב ושוב עד שתקבלו קניון שהמרחק בין שתי קצותיו עולה על עשרה מייל. כל מכלול הקניונים המופלא הזה, כל אחד בצבע אחר (אני לא חושב שיש איזשהו גוון אבן בטבע שלא נמצא שם) יוצר את הגראנד קניון.
3. וגאס, אחחחחחח וגאס. חמישה ימים היינו בה ולא הצלחנו להתנתק. מה עוד לא נאמר על הפאטה מורגנה הזוהרת הזו באמצע המדבר? מלונות פאר במחירים מגוחכים; מסעדות אכול כפי יכולתך בגרושים. מיצגים מרהיבי עין ברחובות (מי אמר "דאנסינג ווטר" בבלאג'יו?) אורות זוהרים ומנצנצים מלוא רוחב העין – רק תבוא ותהמר. מצוין, חשבנו. אנחנו לא מהמרים! גם נגמע את כוס השיכר בזיל הזול וגם לא נשלם בריבית דריבית ברולטות ובמכונות המזל. אבל לוגאס, שכבר אכלה מאות אלפים כמונו לארוחת בוקר, היו תכניות משלה. קדחת ההימורים תפסה אותנו – אבוי לבושה – לא בבלאק ג'ק או ליד ערימות הז'יטונים הצבעוניים, אלא דווקא במתחמי הילדים הענקיים של מלון סירקס-סירקס בו שהינו.
סירקס, כיאה למוסד לאס וגאסי מכובד, לקח על עצמו כיעד ראשי את משימת חינוך הדור הבא. לצד מתקני השעשועים המפוזרים בו לרוב (למלון יש אשכרה לונה פארק פנימי) פיזרו בסירקס בנדיבות מתקני הימורים לפעוטות וילדים. כל מתקן כזה בולע רבעי דולר כמו גרעינים בגמר המונדיאל ובתמורה מעניק בקמצנות מדודה שרשראות כרטיסים שיש לצבור באדיקות. אבל הנה כי כן, מסתבר כי יש שכר לפעולתנו, ואחרי ששלשלנו עשרות ומאות קוורטרים למכונות המטופשות האלה – צברנו כל כך הרבה כרטיסים עד שעלה בידינו לרכוש באמצעותם - תחזיקו חזק, הנה זה בא - שני אקדחי בועות סיניים! (שעולים קרוב לוודאי דולר וחצי בחוץ).
טיפ מסחבק 1: אם אתם כבר קופצים לבלאג'יו להתענג על הדאנסינג ווטר, אל תחמיצו את המיצג היפהפה שהקימו שם בלובי. מדובר במעין גינה שההולכים בשביליה מרגישים זעירים, בינות לנמלים ענקיות, פרחים בגובה 2 מטר, מגה-דבורים שמרחפות מעל ואגלי טל בגודל ארבעה כדורי רגל. נפלא כמובן לילדים אבל ממש לא רק.
טיפ מסחבק 2: אם יוצא לכם במקרה להתארח בהילטון לאס וגאס – תעשו לעצמכם טובה, ועל אף החום הכבד אל תתנפלו בשקיקה על שני בקבוקי המים התמימים העומדים שם על השולחן. פשוט ככה יקשה עליכם לקרוא את האותיות הקטנות בברושורים החינניים שמוצמדים אליהם – שם מפורט באדיבות כיצד הללו עולים את משקלם בזהב פרוויים.
משפט: !WHEN YOU DIE - YOU'LL MEET GOD
(שלט ענק על ההייוויי ישר ביציאה מעיר החטאים. יו קנואו, ככה, לתזכורת).
לא קל היה להתנתק מעטיני לאס וגאס. לא קל בכלל. אבל פנינו אל המערב. אל תלכו
רחוק.
* מבחר תמונות תוכלו למצוא כאן (בגרסת "המיטב" - כ-60 תמונות) או כאן (בגרסה המורחבת - כ-200 תמונות).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה