רצה העולם, והיהודי מביא את בנו משוש לבו לאיזה טיפול אחד מדי יום שלישי, ויש לו חמישים דקות פק"ל לשרוף עד שיסתיים.
ועוד רצה העולם, ומתחת להקליניקה שוכן לו בית חב"ד וחנות יודאייקה יפה בחזיתו.
ומאחר שיש חנות יודאייקה בחזיתו, לא יעצור היהודי למולה להתבשם מן היופי?
ומאחר שכבר עצר להתבשם מן היופי, לא יבוא עמו החב"דניק בדברים?
ומאחר שכבר בא עמו החב"דניק בדברים, לא יקבעו חברותא בתניא להאדמו"ר הזקן מדי יום שלישי חמישים דקות פק"ל?
יושבים אפוא רב מנדי והיהודי ולומדים תניא פרק ו'. והנגן מנגן בינתיים מחרוזת ניגוני חב"ד לעוברים והשבים בהקניון, כי הקירוב כידוע לא מפסיק אף פעם. ואז מתחיל להתנגן לפתע ניגון ארבע בבות להאדמו"ר הזקן גופו, ורב מנדי קופץ ממקומו ואומר אוי ויי זמיר איך השתחל לו ארבע בבות לפלייליסט? (כי חב"דניקים אמיתיים, כידוע לכל בר בי רב, לא שומעים ניגון ארבע בבות סתם כך, בטח ובטח לא בקניון בצהרי היום, רק באירועים היותר מיוחדים וספורים, להיותו חצוב מעולמות עליונים ממש).
והיהודי אומר לו א-נו רב מנדי, הנח להם לישראל. דו טראכטסט ס'איז געשען סתם אזוי? איזה מין חוסיד אתה? אתה באמת לא רואה איך האדמו"ר הזקן ממש הרגע שלח לנו ד"ש מעלמא דאתי?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה