ספישל "מפי עוללים" IV

מה א-אשיב לך

והכל שלך
תן לי ת'שמיים
תן לי אלף ש"ח
(יונתן משחזר את ההקפות לפני השינה)

אבא: ינוני, עלה למיטה ע-כ-ש-י-ו

ינון: אבל אני לא מצליח לישון
אבא: אז תספור כבשים
ינון: אבל כבר ספרתי כבשים ועדין אני לא מצליח להירדם
אבא: אז תזמזם בשקט מנגינות
ינון: אבל כבר זמזמתי מנגינות ועדין אני לא מצליח להירדם
אבא: אז פשוט תשכב ותירדם עד הבוקר
ינון: אבל כבר נשכבתי ונרדמתי עד הבוקר ועדין אני לא מצליח להירדם

״כל התנ״ך פחד ממנו או מפיו״

(יונתן מגלה אמביוולנטיות ביחס לגולית)

אבא: יונתן, קדימה לצחצח שיניים
יונתן: אבא! ביום כיפור?

אבא: ניסיון יפה, מתוקי, אבל זה תקף רק למי שצם. ועכשיו קדימה. אם יהיה לך חור בשן יכאב לך, לא לי
יונתן: למה? ברור שיכאב לך גם
אבא: כן, בכיס אולי
יונתן: לא, באמת. הרי אם כואב לנו גם לך כואב, אולי אפילו יותר. אתה הרי אבא שלנו
אבא: [שלולית]

יונתן: ינוני, תביא את האוזן שלך רגע

ינון: למה?
יונתן: הופה, תראה מה הוצאתי לך מהאוזן - משרוקית!
ינון: יש! אז תביא לי לשרוק בה
יונתן: לא. אמנם היא מהאוזן שלך אבל הוצאתי אותה בשבילי
ינון: נו, בבקשה!
יונתן: לא, מצטער
ינון: אז בוא נעשה עסק. אם תביא לי לשרוק בה אתן לך את כל מה שתוציא לי מהאוזן כל החודש...

יונתן: אבא, מתושלח באמת חי כמעט 970 שנה??
אבא (הכופר): אממממ... כך לפחות כתוב בתורה
יונתן: אוחחח, הלוואי וגם אני הייתי חי 970 שנה...
אמא: למה? מה תעשה כל השנים האלה? יהיה לך משעמם בסוף
יונתן: ממש לא יהיה לי משעמם. אני אלך לאטרקציות.
אבא: אטרקציות?
יונתן: בטח אטרקציות. אתה יודע מה זה 900 שנה עם הנחת זקן?