קוראיו הותיקים של
הבלוג ודאי זוכרים את התפעלותי הלא מבוטלת משירות איסוף הזבל הפועל בפרוייקט
המגורים שלנו. אכן לא אכחד, פעמוני דרור דנדנו באוזניי בימים הראשונים לשהותנו
בארצם של בני החורין, לנוכח הסרתה הכה אגבית של המשימה הגברית המאוסה הזו מסדר
היום שלי.
עד אשר גיליתי, כי ידידי הותיק אשר הוא כאח לי, הלוא הוא מרפי (ישעיהו) רודריגז
גארסיא, לא טמן ידו בצלחת גם הפעם, ודפק לי וואחד קוץ שמן באליה הטריה שלי. כי
הלוא אין דנדון פעמונים בלי אזעקת קאץ', חברים, וגם ביו.אס אנד איי, מסתבר, לכל
סאטרדיי יש סאטרדיי נייט.
את הזבל, ידידיי,
אוספים רק בשני, שלישי, חמישי ושישי על הבוקר.
מילא יום רביעי. יום אחד באמצע השבוע – מסתדרים. אבל שישי-שבת-ראשון, אונזערע
טאטע אין הימעל??? מילא שכנינו המלוכסנים שביום פרוע יירדו לכל היותר על חצי רול
סושי, שלושה כדורי וואסאבי וכוסית בינונית של אוזו. אבל אנחנו הלוא יהודים אנו,
ושומה עלינו לאכול הרבה! לא מפני שגרגרנים אנו, חלילה. להיפך. הלוא מן המפורסמות
שסגפנים וצנומים אנו משחר דברי ימינו. אלא שפשוט חובה עלינו להערות אל קרבינו מזון
ומשקה לרוב על מנת שיהיה לנו כוח לעמוד על נפשנו בפוגרומים (או לחלופין על מנת
שנבער בלהבה ראויה במדה ולא יילך). והרבה אוכל - קומון פאקט - מייצר הרבה
זבל. הרבה זבל, ופח אַיִן...
כך מצא עצמו סחבק מתחבט
בבעיה אותה לא שערו אבותיו גם לאחר כמה כוסיות הגונות של יי"ש הולנדי טוב.
איך לעזאזל נפטרים משקיות זבל לא רצויות? שקית זבל שחורה – שלא לומר כמה (וכמה) -
היא דבר גדול ובולט. לא מפה לבנה של שבת שאתה יכול לנער בתמימות מעושה מעל הדשא של
השכנים ולא מסטיק פג-טעם שאתה יכול להדביק בזריזות מתחת לשולחן במשרד. אין זאת
אלא, שהמדובר כאן בבעיה פרטיקולרית-קיומית, המצריכה חשיבה יצירתית, תחכום, תעוזה
ומספר תכניות מגירה:
אופציה מס' 1: להתעלק
על הדאמפסטר של הסופר-מרקט הסמוך.
יתרונות: דאמפסטר גדול ומרווח. יכול לבלוע כמה וכמה שקיות בלתי ליגאליות ולא נודע
כי באו אל קרבו. בנוסף, גם קרוב לבית. רק להחנות את הוואן ליד, שתיים
שלוש שניות של פחד וזהו זה. Mission accomplished.
חסרונות: מאיפה לכל הרוחות יכולתי לשער, שיום בהיר אחד, בעודי מכוון את רכבי
בנינוחות אל מול לועו הריחני של המיכל הירוק - יצוץ לי משום מקום ג'יפ אימתני,
יעצור בחריקת בלמים מטר ממני ויפלוט מקרביו איזה רד-נק משופם שיבוא לי לא טוב...
- בו'אנה, חבוב! 'תה לא 'תכוונת לזרוק ת'גארבג' שלך
אִין מיי דאמפסטר, רייט?
- מהההה? אניייי? סליחה? מה, אמממ, על מה אתה מדבר בכלל, אדוני? איזה דאמפסטר?
אהההה, זה שכאן? בכלל לא שמתי לב שהוא עומד פה, מיסטר. שככה יהיה לי טוב, מיסטר.
פשוט עצרתי פה כדי, ובכן, אההה, למצוא את הזהו של האיך קוראים לו, נו, שנפל לי
מהשאסי של האלטרנטור. לא משהו מיוחד, סר. יום טוב גם לך, סר.
הלכה אופציה 1.
|
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה