האיש האלמוני בשווארמיה בכניסה לצפת. קצין שלנו הזמין 20 לאפות עם שווארמה לחיילים בגדוד ואז הלך רגע הצידה לקחת שתי פחיות ולעשות שיחת טלפון קצרה. כשחזר אמר לו המוכר "החשבון שלך הוא רק על הפחיות. מישהו בא לקופה כשלא היית ושילם על כל המנות".
האיש בחולצה הלבנה שפרק מגשים של סושי לעמדת החסם בכניסה לימ"ח.
שתי המושבניקיות שסחבו יחד סיר ענק של מרק למתחם של הגדוד בשטח ואז מזגו כוס אחר כוס והגישו בחיוך ואמרו "תתחזק, תתחזק".
הנערות והנערים הברסלברים שפשטו על הכניסה למפקדת הגדוד עם מנגלים וחגו סביבי כמו מלאכים; מלאך של פיתות, מלאכית של סלטים, מלאך של קציצות, מלאכית של שתיה, ולא נתנו לי לזוז בלי מנות נדיבות לי ולצוות שלי שמאחור.
המנהל האזורי של השטח שבו התפרסנו, שבכניסה לחדר ניתוח לפני ניתוח לב עוד סגר לנו פינות אחרונות בטלפון.
החברה היקרה שלי מארה"ב שאספה עם חבריה לקהילה דולר לדולר עד לסכום של אלפי שקלים וביקשה לשלוח את הכסף לטובת צרכי הגדוד שלי דווקא היום, "מתנה ליום ההולדת הלועזי שלך".
נשות המושב הצפוני שמחלקות ביניהן יום יום את הכביסות שלנו ומחזירות את המדים מכובסים ומעומלנים ומלאי צ'ופרים.
האיש מגבעת שמואל שהביא לנו תרומות של מדים וספרים מעירו עד לפאתי גבול לבנון ואז סובב את ההגה ונסע חזרה הביתה.
ניר ושרון, המתנדבים האלופים שגייסתי ברשת לטובת הפעלת מתחם ההתרעננות הגדודי שלנו; אזרחים שעזבו הכל ובאו להיות כאן איתנו, וכל היום עומדים וטורחים וקונים ומבשלים ומגישים אוכל של הביוקר ומסיעים ברכביהם הפרטיים את החיילים שלנו מהשטח היישר למתחם המפנק שהרימו, להפסקה קצרה של אוכל ביתי ומקלחת חמה ומצעים לבנים אחרי שבוע וחצי בחוץ.
אורלי ואיציק המופלאים, שכל מתחם ההתרעננות הזה קורה אצלם בבית ובצימרים, בהתנדבות מלאה; שבחום ובחיבוק ובדאגה ובעטיפה שאינם פוסקים לרגע - הפכו לאבא ולאמא של הגדוד כולו.
הילד הקטן שעבר לידי עם אמא שלו במקסטוק בצפת, ביקש (וקיבל) רשות לתת לי חיבוק ואז גם לחש לי באוזן "אני אתפלל עליך כל יום".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה