והיה כמובן המורה לעברית. הוא נתן לנו לכתוב חיבור "מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול". אני ישבתי וחשבתי והתעצבנתי. לא ידעתי מה לכתוב.

אחר-כך כתבתי וכתבתי כאילו אחז אותי בולמוס. אני רוצה להיות גם עם שורשים וגם עם כנפיים, כתבתי. למה חייב אדם לוותר על השורשים אם ליבו חפץ בכנפיים?

השורשים מפסידים כל כך הרבה כשהם תקועים באדמה ואינם יכולים לרחף ולראות את נופו האדיר של העץ שהם חלק ממנו ואת היער הגדול שהעץ כולו הוא חלק ממנו.

והציפורים שעל העץ, שזכו ויש להן כנפיים, חסרות הן את האחיזה בקרקע. קיניהן תלויים בחסדיה של רוח סערה ובחוסנו של העץ שבסתר ענפיו הן חוסות.

כשאהיה גדול אני רוצה להיות אדם עם שורשים וכנפיים.

(אמנון שמוש, תמונות מבית הספר העממי)

יום שישי, 29 באוקטובר 2021

מעורב ירושלמי, סתיו 2021, מקבץ א'

האיש המבוגר ברכבת הקלה שידע רק לנבוח, כנראה סוג של תסמונת טורט חריפה, ונבח לעברי איזה חצי דקה עד שהבנתי שנפלו לי המפתחות כשהוצאתי את הרב-קו ורק הוא שם לב לכך וניסה לומר לי. וכשהודיתי לו בחום חייך ונבח נביחה קצרה, אבל בטח התכוון לומר "בכיף גבר".

הסקסופוניסטית בכיכר ציון, שבשיא הטבעיות עברה מסאמר טיים של אלה פיצג'רלד לניגון ארבע בבות של האדמו"ר הזקן מחב"ד והזכירה לי את הדיסקים האקלקטיים שהייתי מכין פעם, שיהיו לי ברכב.

חבורת הנערות והנערים שהתקבצה מסביב לפסנתר במדרחוב והפסנתרן אמר "בואו נשיר את 'מה אתה רוצה ממני' של חנן בן ארי ובכל פעם נעלה סולם". ובסולם הרביעי או החמישי כולם כבר התפקעו מצחוק ורק הבחור השחום והצנום שעמד ליד הפסנתר המשיך לשיר בכוונה ודמעות זלגו מעיניו.

האיש במחנה יהודה שרץ בשוק הפתוח עם משטח סופגניות ענק על כתפו ואז נתקל במישהו והמשטח עף וכל הסופגניות התפזרו על האספלט והוא כרע ברך בייאוש בטבור מפלתן ואז הרים עיניו אל השמיים וצרח "שׁוּף!!! שׁוּף!!! שׁוּף!!!".

האיש הזקן שישב לידי על הספסל בכיכר באוהל משה והביט נכחו בשתיקה ולפתע פנה אלי ואמר לי "אשתי נפטרה לפני חודשיים ואני כל כך מתגעגע אליה. אולי יש לך איזה רעיון בשבילי מה אני יכול לעשות שלא יכאב לי ככה?".

הפועל הערבי בבנין החדש שבונים בפינת אגריפס קינג ג'ורג' (או בירושלמית - המלך קינג ג'ורג') שכיבה לפתע את מערבל הבטון הרועש וכשמנהל העבודה החל לצעוק עליו מה לעזאזל הוא עושה החווה בידו כלפי פועל שעמד בצד חגור גארטל והתפלל מנחה ואמר "תגיד לי, אתה לא רואה שהוא מתפלל?".

הכלה שבאה להצטלם בבוסתן הספרדי בנחלאות עם חברותיה הצוהלות וצעקה באושר "אני כל כך רוצה לברך את כל מי שנמצא פה!". ואז רצה אלי בשמלתה הארוכה הלבנה ואמרה "אפשר אולי לברך אותך?" ולפני שהספקתי לענות סמכה את ידיה על ראשי מבלי געת ובירכה אותי דקה ארוכה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה