והיה כמובן המורה לעברית. הוא נתן לנו לכתוב חיבור "מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול". אני ישבתי וחשבתי והתעצבנתי. לא ידעתי מה לכתוב.

אחר-כך כתבתי וכתבתי כאילו אחז אותי בולמוס. אני רוצה להיות גם עם שורשים וגם עם כנפיים, כתבתי. למה חייב אדם לוותר על השורשים אם ליבו חפץ בכנפיים?

השורשים מפסידים כל כך הרבה כשהם תקועים באדמה ואינם יכולים לרחף ולראות את נופו האדיר של העץ שהם חלק ממנו ואת היער הגדול שהעץ כולו הוא חלק ממנו.

והציפורים שעל העץ, שזכו ויש להן כנפיים, חסרות הן את האחיזה בקרקע. קיניהן תלויים בחסדיה של רוח סערה ובחוסנו של העץ שבסתר ענפיו הן חוסות.

כשאהיה גדול אני רוצה להיות אדם עם שורשים וכנפיים.

(אמנון שמוש, תמונות מבית הספר העממי)

יום ראשון, 31 באוגוסט 2014

צוק איתן - יומן מילואים

עם גיוסנו בצו שמונה, החלפנו את גדוד סופה של חטיבה 188. הטנקים שלנו, חדשים מהימ״ח, החליפו את הטנקים שלהם, שהיו פרושים לאורך כל גבולה הצפוני של ישראל, מהים עד החרמון. גדוד סופה עלה על מובילים וירד דרומה, לעזה.

כשעלינו לקו, החלפנו ציודים, חדרים ומפתחות עם תאג״ד סופה. חיבקנו את החובשים הצעירים, איחלנו להם בהצלחה וביקשנו מהם שישמרו על עצמם.

אבל ביום חמישי, ד' מנחם אב, פגעה מארת המלחמה במלוא עוזה ביחידה הקטנה, עשרה חובשים סך הכל. פצמ״ר נחת על מתחם תאג״ד סופה. שני חובשים נהרגו. שמונה נפצעו, חלקם קשה.

מעל ראשינו, במתחם התאג״ד שבמפקדת הגדוד בגבול הצפון, עוד התנוסס דגל תאג״ד סופה.

נעם רוזנטל ודניאל מרש. יהי זכרם ברוך.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה