והיה כמובן המורה לעברית. הוא נתן לנו לכתוב חיבור "מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול". אני ישבתי וחשבתי והתעצבנתי. לא ידעתי מה לכתוב.

אחר-כך כתבתי וכתבתי כאילו אחז אותי בולמוס. אני רוצה להיות גם עם שורשים וגם עם כנפיים, כתבתי. למה חייב אדם לוותר על השורשים אם ליבו חפץ בכנפיים?

השורשים מפסידים כל כך הרבה כשהם תקועים באדמה ואינם יכולים לרחף ולראות את נופו האדיר של העץ שהם חלק ממנו ואת היער הגדול שהעץ כולו הוא חלק ממנו.

והציפורים שעל העץ, שזכו ויש להן כנפיים, חסרות הן את האחיזה בקרקע. קיניהן תלויים בחסדיה של רוח סערה ובחוסנו של העץ שבסתר ענפיו הן חוסות.

כשאהיה גדול אני רוצה להיות אדם עם שורשים וכנפיים.

(אמנון שמוש, תמונות מבית הספר העממי)

יום חמישי, 23 בדצמבר 2021

תור ארוך מדי במכולת

(ברמקולים "ערב מול הגלעד" של אריק איינשטיין)

תנו רבנן, האי טליא דמן "ערב מול הגלעד" - מאן שמיה?
אמר רב יוסי, קא סלקא דעתך טליא שם איכא ליה? טליא הוֵי
אמר רב נחמן, "בדיר שמיה, דכתיב כבשה פועה, בוכה בדיר, זה בנה הקט אשר אבד" - דייקא, זה בנה ולא אחר בנה
אמר רב אשי, רואה אני דברי רב נחמן, דכתיב "ישוב טלה אל חיק האם, ישכב בדיר ויירדם", קא משמע לן קרא בהדיא דבדיר איתקרייא
אמר רב הונא, בשם שמיה, דכתיב "והיא תקרא אותו בשם"
אמר רב מתניא דמן מערבא, הקט שמיה, דכתיב "זה בנה הקט אשר אבד"
אמר רב ירמיה, קשיא קרא אהדדי, אלא "בדיר בשם הקט" שמיה
אמר רב יהודה, תיובתא. יהא מונח עד שיבוא אליהו
אמר רב פפא, עד שיבוא אליהו קא סלקא דעתך?
אמר רבי מאיר, תנינא בהדיא, "והנביא הגלעדי יורד דומם אל הבקעה"
אמר רב פפא, ר' מאיר אשרי יולדתו, בור סוד שאינו מאבד טיפה  


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה