והיה כמובן המורה לעברית. הוא נתן לנו לכתוב חיבור "מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול". אני ישבתי וחשבתי והתעצבנתי. לא ידעתי מה לכתוב.

אחר-כך כתבתי וכתבתי כאילו אחז אותי בולמוס. אני רוצה להיות גם עם שורשים וגם עם כנפיים, כתבתי. למה חייב אדם לוותר על השורשים אם ליבו חפץ בכנפיים?

השורשים מפסידים כל כך הרבה כשהם תקועים באדמה ואינם יכולים לרחף ולראות את נופו האדיר של העץ שהם חלק ממנו ואת היער הגדול שהעץ כולו הוא חלק ממנו.

והציפורים שעל העץ, שזכו ויש להן כנפיים, חסרות הן את האחיזה בקרקע. קיניהן תלויים בחסדיה של רוח סערה ובחוסנו של העץ שבסתר ענפיו הן חוסות.

כשאהיה גדול אני רוצה להיות אדם עם שורשים וכנפיים.

(אמנון שמוש, תמונות מבית הספר העממי)

יום רביעי, 2 בפברואר 2011

המדריך למשתטח האלטרנטיבי - פרק שני בסדרה


עוד אני בא לדבר על קבר שמעון הצדיק זיע"א בגליל ובאתני שמועה היותר נוראה אשר כל שומעיה תצילנה שתי אזניו, על כי איזה רעבאלאך באו בחוצפתם להזהיר את צאן קדושים שלא יבואו להשתטח אצל מקום הציון, משום שאין הוא קבר התנא המפורסם (אשר בירושלים עיה"ק) אלא "כּולה קבר של סוס" על פי לשונם, עפרא לפומיהו. אהוי, היאך נכסה כלימתנו?

ואם קבר סוס הוא - מה בכך? הכי בעל-עגלה הוא, או שמא קוטל קני-סוכר או בולס שקמים בגת, רח"ל? הנתעלם מעיני הני טפשאי כי בסוס מגזע תרשישים עסקינן, נין ונצר להאי סוסא קדישא ה"הייליגע ראסינגער", סוסו של בעל ה"צנצנת המן" מראדוביץ'?

הפרח מזכרונם כי ההייליגע ראסינגער שימש בראדוביץ' עשרות בשנים בקודש פנימה, ובייחוד בזמן אותו מעשה היותר נפלא, בעת שעגלת ה"צנצנת המן" שקעה בבוץ במעבה היער בערב שבת קודש ועד שנחלצה מן הטיט והיוון כבר שקעה השמש ונעשה לצדיק ולפמלייתו ולהראסינגער נס היותר גדול ונבקעה השבת לשניים והמה עברו בינותיה כבני ישראל בים סוף - שבת מפה, שבת מפה והללו בתווך?

או הנשתכח מהם כי הראדוביצ'ער הכריז על סוסו קבל עם ועדה בטיש המפורסם בבית מדרשו ביום רביעי לסדר "סוס ורוכבו רמה בים" שנת תרנ"ג, כי "ווען מיין הייליגע ראסינגר דאווען אפילו די שלעכט מלאך קעגן זיין ווילן זאָגט אמן"?

ולא זו אף זו שידוע כי בצוק העתים, בשעה ר' שמערל גוטמכר נתפס למלכות ור' דב בער שטרנבוך ערק לחצר המתחרה בז'יטוב, נתמנה הראסינגר למשב"ק לכל דבר וענין. "אויְב קאליגולע שחיק טמיא קען נאָמינירן זיין ערל פערד פאר די סענאַט, קענען נישט מיר נאָמינירן א כושערע יידישע פערד א שאמעס צו זיין"? רעם האדמו"ר בקול קדשו, "אם הקיסר קליגולה שחיק עצמות יכול היה למנות את סוסו הערל להסנאט, אין אנו יכולים למנות סוס יהודי כשר לשמש בקודש"? והדברים מצויים בדא"ח של הראדוביצ'ער מהטיש של מוצאי שבועות תרס"ה וכל הרוצה יכול לעיין שם ולקראם בפירוש ובהדיא.

ועוד ידוע ליודעי ח"ן כי הראסינגער אף שלח ידו בקולמוס (בסתר, כי ענו גדול היה) ויש אומרים כי ה"תרומת הרסן" על מסכת שקלים וה"רתמת שלמה" על החומש במו פרסותיו הק' נכתבו.

ואחרי כל זה קוראים אי אלו גמדים טרוטי עיניים לשלומי אמוני ישראל שלא לעלות לקבר נין נינו, הלוא הוא שמעון הצדיק דמן טבריה? הקלו זכויות הראסינגער בעיניהם, או שמא לא ידעו כי שמעון הצדיק עצמו, הגם שלא הגיע למעלת סב סבו - היה ודאי סוס יהודי כשר ובעל זכויות, אשר להיותו ענוותן כאבותיו ויתר על משרה רמה במוייסדעס של ראדוביץ' והקדיש עצמו ומרצו לעבודת האדמה ולגאולת ארצנו הקדושה? ונוסף על זה כבר נתפרסם, כי לרוב צדקותו גם עמד בקשרים היותר קרובים עם החלוצים החופשיים וקרב אותם בנועם צהלוליו ובמתק סברו לתומ"צ.

אשר על כן באנו כאן לתקון המעוות, לבל יימנע הציבור הקדוש מלהשתטח על ציונו ולתרום בעין יפה להמויסדעס והקרנות דחסידות ראדוביץ' והגלילות (אפשר גם בכרטיס אשראי) ובזכות זה יתקיים בנו מאמר הנביא "וּנְחַיֶּה סוּס וָפֶרֶד" (מל"א, יח) ובא לציון גואל אכי"ר.


נ.ב. והמהדרין יכולים לעלות בקודש ולפקוד גם את ציון קבר הפרדה הצדקנית שיינע לאה בוימלגארט (לבית צירקין), המכונה "בובה", אשר ידוע כי כל שעורים שאכלה מהכשר מהודר אכלה, ומעולם לא ראו קירות אורוותה שיער ראשה (יען כי קירחת היתה) וכל מעשיה היו באמונה ובודאי מסוגלת היא למיני ישועות, לכה"פ בענייני פרנסה וחקלאות, וי"א אף לזיווג כשר.


2 תגובות:

  1. מתעלה לגבהים חדשים בכל פעם.
    שתזכה לפרסה וכלכלה..

    השבמחק
  2. אין ספק שחיבתך הנודעת מני אז למיני פשקוועלים וכיוצא באלה מתפרצת לה במלוא עוזה בפוסטים האחרונים...יופי שאתה נהנה! ונראה אם הפעם יעלה בידי להעלות את התגובה...

    השבמחק