ספיישל מפי עוללים V

נעמה: אבא, תכין לי שניצל בבקשה
אבא: רגע, אהוביק, אני מכין כאן בקבוק להלל
נעמה: אז אין בעיה. אני אכין לו את הבקבוק ואתה תכין לי שניצל
אבא: אמממממ... אני לא יודע. זה מטרנה ויש כאן עניין של מינונים
נעמה, בעיניה עלבון שאינו כלה עולמית: סליחה, אבא?? אולי אתה יודע מה אני עושה במחוננים כאילו?? אולי אני מכינה אוכל ל-ח-י-י-ד-ק-י-ם, כאילו?!? הא! מדבר איתי על מינונים...
אבא: [שתיקה רועמת]

יונתן וינון יושבים בסלון ומשחקים בקלפים של סופרגול.

ינון: יונתן, עדיין חסר לנו בערך חצי אלבום למלא
יונתן: ברור, מה אתה חושב? החברה של הקלפים עשתה אלבום ענקי כדי שאנשים יקנו כמה שיותר קלפים
ינון: נכון, היא רוצה שיקנו כמה שיותר קלפים, כדי שיהיה לה עוד ועוד כסף
יונתן: לא נכון, זה בכלל לא קשור לכסף. היא פשוט רוצה שיקנו כמה שיותר קלפים כדי שכמה שיותר ילדים ישחקו בהם ויחליפו אותם ביניהם וככה הם יכירו עוד ועוד ילדים חדשים ויהיו להם יותר חברים, מבין?
ינון: אמממממ... לא נראה לי

יונתן: איזה מזרון מעולה היה לי במלון. הוא ממש עשה לי פדיקור בגב!

אבא: ינוני, תחגור
ינון: לא רוצה
אבא: שאני אבין, אתה מתמרד נגדי עכשיו?
יונתן: ינון, אתה יודע מה אתה? אתה בן אהבת המרדות!

ינון: אבא! נעמה ויונתן סגרו את הדלת לחדר שלי מבפנים ולא נותנים לי להיכנס!!
אבא: תגיד להם שאם הם לא פותחים לך מיד הם יטעמו ממני מנה כזו שהם יראו כוכבים בעצם הצהריים.
ינון: נעמה ויונתן! אבא אמר שאם לא תפתחו לי מיד הוא... יביא לכם כוכבים... אהה... הוא... ייקח אתכם לכוכבים... אהה... רגע, לא, הוא יטעם לכם מנה מהכוכבים!!
נעמה ויונתן: הוא מהההה?
ינון: נו, בקיצור, ישר בצאת הכוכבים הוא כבר יקרע אתכם!

ינון ליונתן (בשבת משפחתית אחרי שגרמניה מחצה את ברזיל 7:1 בחצי גמר המונדיאל) : יוני, מה נתת לכל הבני דודים לכפכף אותך? מה אתה, ברזילאי?

מגיע לחופשה מהמילואים. יונתן, תוך כדי החיבוק, בודק במבטו את הנצרה של האם-16: ״אוקיי. הכל בסדר. הנשק במצב נינוח״

מתיישבים לצהריים בבית:
ינון (7): אבא, תזכור לבשל את הפתיתים *בלי* רוטב עגבניות הפעם
יונתן (10): למה בלי רוטב עגבניות?
ינון: כי אני לא אוהב
יונתן: אבל למה?
ינון: כי אני אוהב דברים פשוטים
יונתן: אבל הרוטב מוסיף
ינון: אני אוהב דברים פשוטים
יונתן: אבל תחשוב על זה ככה. כל דבר צריך שיוסיפו לו משהו. הנה, האדם נוצר מעפר אבל היו חייבים להוסיף לעפר משהו כדי שיהיה בנאדם. אם לא היו מוסיפים היה נשאר עפר וזהו
ינון: הפוך, יוני. אם אתה מוסיף דברים מיותרים לדברים הפשוטים אתה סתם מסבך אותם.
יונתן: נו, באמת. תסתכל סביבך. כל הדברים שיש בעולם מורכבים מכמה דברים יחד. אם היית משתמש רק ב"דברים הפשוטים" שלך לא היה לך כלום. לא מכונית ולא מחשב ולא טלוויזיה ולא כלום
ינון: מה הקשר? אני מדבר איתך על עיקרון ואתה מדבר איתי על מכשירים?
יונתן: עיקרון? מה יעזור לך עיקרון?
ינון: כי אתה בודק לפי הסוף ואני בודק לפי ההתחלה. תמיד צריך לבדוק לפי ההתחלה. אם אתה יכול להשאיר אותה ככה תשאיר אותה ככה. פשוטה. אם אתה חייב להוסיף - רק אז תוסיף. בשביל טלוויזיה ומחשב צריך להוסיף. בשביל פתיתים לא צריך. זה הכל.
יונתן: יאללה יאללה
ינון: דב קואלה
אבא: אני אכין שני סירים רק תמשיכו.

הלל (7): אבא, אולי תקנה לי חיה?
אבא: אבל רק אתמול הבאנו את סטואי ובריאן (דגי זהב). למיטב ידיעתי הם עדיין בחיים..
הלל: נכון, אבל יש חיה אחרת שאני ממש ממש רוצה
אבא: היא קלה לתפעול?
הלל: מאד! היא גם עושה שליחויות וכל מיני דברים
אבא: שליחויות?? אוווווו, עכשיו אנחנו מדברים!
הלל: אז אתה מבטיח לקנות?
אבא: אני מבטיח לבחון. איזו חיה אתה רוצה מתוקי?
הלל: נץ מחמד.