(או: מה עושה אדמו"ר
חדש שמשתוקק ביותר ללבוש את בגדי המלכות החדשים שלו אבל לא נעים לו להיתפס כמשתוקק
אשר כזה בעיני חסידיו בעצם בימי האבל על אביו(.
(או: מה
באמת גורם נחת רוח בעליונים לאדמו"ר המנוח מויז'ניץ).
עם תום סעודת ראש חודש סיוון בחצרו של ר' מנחם
מנדל הגר, האדמו"ר הצעיר מויז'ניץ, ביקש האחרון מחסידיו להשאר לשיחה חשובה
מפי בנו, ר' חיים מאיר. האדמו"ר עצמו עזב, ובנו עלה אל הדוכן סיפר לחסידים את
המעשה הנֵיירא הבא, המצוטט כאן מילה במילה מפי אחד משומעיו:
אבי הקדוש הסתובב בביתו בלי מנוח הלוך ושוב. לשאלתי לפשר הדבר, סיפר לי דבר מדהים ביותר. שהרי ידוע כי סבי, בעל ה'ישועות משה' (האדמו"ר המנוח מויז'ניץ), הבטיח לאבי בתקיעת כף לפני פטירתו שיבוא לסייע לו מלמעלה בהנהגת החסידות. ואכן סיפר לי אבי כי נתגלה אליו אביו זקנו מעולם העליון - אף שלא היה ברור לו האם מחזה בהקיץ היה זה, או התגלות בחלום.
והשיבו אבי הקדוש: קשה לי מאוד ללבוש בגדי
המלכות, באשר שרוי אני באבל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה