.jpg)
למודיעין הסורי היתה תמונה ברורה: לישראל ייקח בהגדרה
24-48 שעות להעלות כוחות מילואים ראשונים לגולן. תכנית הקרב הסורית התבססה במובהק
על ההנחה הזו.
לאחר הפריצה בגזרת חטיבה 188 הניח הפיקוד הסורי, בצדק
מבחינתו, שיש לו מספיק זמן לתמרן את חטיבות השריון שלו לעומק הרמה ואולי גם מעבר
לה. הוא לא ציפה לראות יחידות מילואים ישראליות מטפסות אליה כבר בלילה שבין שבת
לראשון.
חטיבת הגיוס המהיר 179 שלחה כבר ביממה הראשונה ללחימה
את שלושת גדודיה כראשי חץ מהירים ותכליתיים לשלוש גזרות מפתח: גזרת נפח-ציר הנפט,
ציר יהודיה-חושניה וציר כורסי-אלעל. שני הראשונים התנגשו מהר מאד ראש בראש בחטיבות
החוד הסוריות בגזרותיהם ועצרו בגופם ממש את שטף המתקפה.
בגזרה המרכזית, ציר יהודיה-חושניה, פעל גדוד 96 של
החטיבה יחד עם גדס"ר (גדוד סיור, משולב חי"ר ושריון) 134 מאוגדה 36
שסופח אליו. הגדס"ר הוקם בשנה לפני המלחמה. רבים מהמגויסים לא ידעו אפילו
היכן נמצא הימ"ח שלהם וגם כשכבר מצאו אותו עלו לשדה הקרב עם ציוד חסר (בעיקר
בקרב נגמ"שי הגדוד, שרבים מהם היו ללא מקלעים ונשק מחלקתי).
שני הגדודים נתקלו בכוחות החוד הסוריים כבר באזור קצביה
(רבע שעה מהכנרת) והחלו לדחוק אותם אחורנית במאמץ משותף. במהלך הקרבות חרפו לוחמי
הגדס"ר את נפשם והסתובבו עם הנגמ"שים בין הטנקים (נגמ"שים בקרבות
שב"ש הם למעשה רכב "רך" לכל דבר), כדי לספק תחמושת ולפנות פצועים
לאחור. הטנקים של הגדוד החזיקו, לצד הטנקים של גדוד 96, את הקו הראשון של המאמץ
הצה"לי בגזרה וספגו אבידות כבדות בהתאמה.
המכה השניה נחתה על הגדס"ר דווקא בשעת מנוחה, ביום
החמישי למלחמה, כאשר תוך כדי התארגנות על ציר 98 באזור תל חזקה זיהה קת"ק
סורי ריכוז נגמ"שים של הגדוד וטיווח עליהם אש קטיושות קטלנית ומדויקת. שמונה
מלוחמי הגדוד תפסו מסתור בנגמ"ש רגע לפני שחטף פגיעה ישירה שלא הותירה להם
סיכוי. השמונה מונצחים באנדרטת התאנה והארז במקום נפילתם (בתמונה).
את המכה השלישית חטף הגדס"ר בקרב ההבקעה לגולן
הסורי, כאשר נשלח לכבוש את מתחם חאן ארנבה על בסיס מודיעין שגוי לפיו היו הכוחות
הסוריים שהחזיקו את המתחם במצב של התמוטטות ומנוסה. הטנקים של 134 הסתערו חזיתית
על המתחם המבוצר ונפגעו כמעט כולם. שנים עשר לוחמים נוספים איבד הגדס"ר בקרב
מר זה, נוסף על עשרים ושלושה חללי הגדוד שנפלו במהלך הלחימה שלפני ההבקעה.
מתחם חאן ארנבה נכבש מאוחר יותר על ידי כוחות שריון וחי"ר של חטיבה 679.
מול הכניסה לקיבוץ עין זיוון הוקמה חורשה יפה לזכר
שלושים וחמישה חללי הגדוד. מאחורי לוחות השמות עומד טנק שרמן (למרות שהטנקים של
134 היו מדגם שוט קל) ובסמוך לו שלד של תותח נגרר סורי 122 מ"מ.
בחורשה עצמה ישנם שולחנות פיקניק ומתקני שעשועים לילדים.
לוחמי גדס"ר 134 החזיקו בגבורה את הקו הראשון של
הלחימה לכל אורכה, מההיתקלות הראשונה בקצביה ועד לקרבות ההבקעה, ושילמו על כך
במחיר דמים כבד.
הגדס"ר פורק בשנה שאחרי המלחמה.
כִּי רֵעוּת שֶׁכָּזֹאת לְעוֹלָם, לֹא תִּתֵּן אֶת לִבֵּנוּ לִשְׁכֹּחַ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה