והפעם - פנים חדשות במדור: ינון אורי (הרגע בן ארבע)
ללא מילים (תכתובת סלולרית ביני ובין נעמה בת השמונה)
"אחחחחח, אלה החיים!" (יונתן, כל
אימת שהוא מבסוט חלאס)
"אני עוד חי חי חי, כן אני עוד
חי!" (יונתן מדברר את הבלון שלו מעט אחרי שהבלונים של נעמה וינון שבקו חיים
לכל חי)
יונתן: אמא, נגני את השיר הזה שוב!
נעמה: אבל יוני, לפני שניה אמרת שאתה
לא אוהב אותו!
יונתן: אז מה? אני בן אדם משתנה...
אבא: נעמלי, גשי רגע למטבח. צריך כאן עזרה עם הבישולים לשבת.
נעמה (עמוק באייפון): מה אתה רוצה? אני חותכת פירות לסלט!
אבא: מצטער, גבירתי, אבל פרוט נינג'ה לא נחשב...
(אחרי מפגש עם סופרת הילדים גלילה רון פדר)
אבא: נעמלי, שמתי את הדף עם ההקדשה
והחתימה של גלילה בכיס שלך.
נעמה: מה פתאום בכיס שלי? אבא, אתה חייב
לשמור עליו אצלך, או אולי בכלל בבנק. הוא שווה הון תועפות!!
יונתן: אבא, גמרתי לשתות. הנה, קח את
הבקבוק
אבא: מיד, מתוקי
יונתן: אבא, נו!
אבא: רגע, אני מחפש את הכובע שלך
יונתן: אז קדימה, אני לא נעשה יותר
צעיר בינתיים
ינון: אבא, בשבת נאכל חלה?
אבא: לא, עדין נאכל מצה
ינון: אוף, נמאס לי כבר מצות. אני רוצה
חלה!
אבא: מצטער, מתוקי.
ינון: טוב, אז בוא נעשה אנ-דנ-דינו...
אבא: ינון, אל תיגע בשקע! חשמל!
ינון: אתה חשמל בעצמך
אבא: הנה, ינוני, קשרתי לך את הנעל
ינון: אתה חשמל בעצמך
אבא: הנה, ינוני, קשרתי לך את הנעל
ינון: תודה, אבא!
אבא: בבקשה! אוח, אתה מתוק...
ינון: (מחייך) והנה המשקפי שמש
שלך שחיפשת מקודם
אבא: תודה, ינוני!
ינון: בבקשה! אוח, אתה מתוק...
לא הספקתי עוד להגיב על הקודמים, אבל המקבץ המתוק והמשובח הזה של הילדים מצריך תגובה מידית..
השבמחקכמובן לאור כל הנ"ל הבאסה על כך שפספסתי אותם החג רק גדלה..נשמע גם שינוני מאד גדל..אני יפצה את עצמי בקרוב אני מקווה..ובנתיים המשך לנצור את הגיגיהם של הקסומים שלך ומסור להם נשיקות.
אדיר! א ל תג ע ו ב מ שי ח י !!!
השבמחק